על משמעת עצמית וציות - חלק ב

בפוסט הקודם נגענו בקצרה בשלב הראשון מתוך שלושה, הרלוונטי לגילאי 0 עד 3. לבקשתכם, נזכיר היום על קצה המזלג את התפתחות שני השלבים הבאים, אותם ניתן לזהות בתקופה שבין גילאי 3 ל 6.

שלב 2 - נקרא גם שלב "הציות העיוור". באופן כללי, הילד יראה יכולת להבין ולהוציא לפועל את בקשותיו של האחר אך יחד עם זאת, אין מדובר עדיין בציות מתוך משמעת עצמית או הבנה עמוקה של ערך הבקשה. הילד יבצע מבלי שהבקשה עברה אצלו בחינה פנימית או דיאלוג פנימי והציות מקורו עדיין מבחוץ ולא יבוא מתוכו של הילד.

שלב 3 - נקרא גם שלב "הציות בשמחה/ברצון". בשלב זה הילד פיתח כבר משמעת עצמית. הילד יבצע משהו שהתבקש לבצע תוך שהוא אומד את הבקשה, מבין את ערכה ואת השלכותיה עבורו ועבור אחרים. הציות מגיע מתוכו של הילד. בסופו של התהליך, הילד ייבצע פעולה כזאת או אחרת מתוכו וביוזמתו, גם אם הבקשה כלל לא הגיעה מבחוץ - שלב זה הינו מרכיב במה שמונטסורי כינתה "נורמליזציה".

מהי "נורמליזציה"?- מצב אותו זיהתה מונטסורי כמצב המנטלי הנורמלי עבור ילדים וזה שאליו יש לשאוף להגיע באופן טיבעי בתוך התנהלות היומיום ובמסגרת החינוכית. במצב של נורמליזציה, הילד פועל ומראה יכולת טיבעית לגשת ללמידה מתוך שמחה והתלהבות, לעבוד בשקט עם עצמו ועם אחרים ללא צורך בהכוונה כמעט ולנהוג כלפיי סביבתו בכבוד, בהערכה ובנימוס מיוזמתו ומרצונו.