נשיכות – למה זה קורה ואיך מתמודדים

"הילד שלי נושך ואני רוצה להגיב באופן התואם לשיטת מונטסורי. מה עושים?", כך כתבה לנו אמא מודאגת.

הורים המגלים שילדם נושך, בין אם בבית או בגן, נוטים לחוש זעזוע עמוק וחרדה גדולה שמא משהו לא בסדר עם ילדם, כאשר למעשה מדובר בתופעה נפוצה ומוכרת, האופיינית בעיקר בין הגילאים שנה וחצי לשלוש.

הסיבות לכך שילדים נושכים שונות ומגוונות – יכולת שפתית\יכולת ביטוי שטרם הבשילה, תסכול, כעס, פחד או תחושה שאינני מובן מספיק, התרגשות יתר, הצפה ריגשית כתוצאה מעודף גירויים, שינויים (כמו לידת אחים, מעברים, גירושים) או רצון להשיג משהו תוך הפעלת כוח על האחר.

על מנת לבחור את אופן התגובה האפקטיבי ביותר, חשוב לתצפת על הילד ולנסות לאתר דפוס חוזר ובהירות לגביי המניעים העומדים מאחורי הנשיכות (שאלו את עצמכם שאלות מנחות כמו למשל האם קורה בזמנים מסויימים ביום, מול מי, מה קדם לאירוע הנשיכה).

כמה טיפים כלליים:

כאשר התמונה מתבהרת לכם, נסו למנוע\לעצור אירועים לפני שהנשיכה מתרחשת על ידי התערבות, הפרדה, תיווך ושיקוף

הגיבו בצורה עניינית ולא אמוציונלית

השתמשו בשפה ברורה, פשוטה וכזו המכילה ניתוב חיובי, קרי, "השיניים שלנו נועדו ללעיסת אוכל" או "אנחנו נושכים תפוחים"

שקפו לילדכם את רגשותיו ובכך תצרו קשר עבורו בין תחושותיו, פעולותיו והדרך לבטא את עצמו, למשל, "אני רואה שאתה כועס. זה בסדר לכעוס אבל זה לא בסדר לנשוך"

הסבירו לילד את ההשלכות של מעשה הנשיכה ואם אפשר, הציגו בפניו את התוצאה על גופו של הננשך, קרי, "נשיכה מכאיבה מאוד ופוגעת"

נסו להדגים לילדכם את האלטרנטיבות להשגת מטרותיו מבלי לנשוך, למשל הדגימו לו כיצד לבקש משהו מחבר ומה האפשרויות העומדות בפניו כאשר נתקל בסירוב

ייתכן שייקח זמן עד שילדכם יסגל לעצמו דרכים אחרות לבטא את רגשותיו - היו סבלניים, התמידו במסרים ושימרו על אופטימיות