מי גאון של אמא" -

כיצד המחמאות שלכם מחלישות את הילדים

אין הורה שילדו מצליח במשהו לראשונה ולא חווה אינסטינקט בסיסי להרעיף מחמאות ומחיאות כפיים.

הבעיה? - האופן שבו אתם מפדבקים את הילד יכול להשפיע עמוקות על תפיסת העצמי שלו ואף לפגום בבטחון העצמי אותו אתם משתוקקים לחזק ולבנות.

מדוע? - כאשר אתם אומרים לילדכם שהוא חכם, מוכשר, גאון ומדהים, אתם בעצם אומרים משהו עליו כאדם, על אישיותו ותכונותיו. מה יקרה כאשר ייכשל או לא ישיג את המטרות שהציב לעצמו? - תפיסתו הבסיסית את עצמו תפגם ותוטל בספק (אולי אני לא חכם, מוכשר, גאון ומדהים?).

אז מה כן ייבנה את ילדכם? - מצאו דרך להתייחס אל מעשיו ולחזק את התהליכים ולא את התוצאות, את המאמצים ולא את האישיות - "עשית עבודה נהדרת", "התכוננת היטב", "השקעת מאוד וזה השתלם", "פעלת בחוכמה". כאשר הדברים לא ילכו כפי שקיווה (על פי אמות המידה שלו להצלחה וחוסר הצלחה), יהיו לו את הכלים מתוכו לבחון את התהליך ולתקנו בעת הצורך, באופן שלא יטיל דופי באישיותו ותכונותיו הבסיסיות.

זכרו שעל אף ההתפעלות שלכם, פעולות רבות שילדכם עושה בהצלחה הן למעשה תוצר טיבעי של תהליך טיבעי שיש להתייחס אליו בפרופורציות, באגביות וכחלק מהחיים - עוד לא נמצא המבוגר שמוחאים לו כפיים כשהוא עובר מישיבה להליכה או עושה פיפי בשירותים....

אהבה, הכלה וניראות הורית מחזקת ניתן לספק בפשטות - נוכחות תומכת, ליטוף, חיבוק, קשר עין או חיוך חם. אלה ייחרטו אצל ילדכם יותר מאשר מחמאות סרק רפטטיביות, וירחיקו אותו מהניסיונות המייאשים למצוא חן, לעמוד בציפיות ולרצות אחרים כשיגדל.