אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו כהורים זה ריבים בין אחים, לחזות בתוקפנות של הילדים שלנו זה כלפי זה - המילים הקשות, הצרחות, הבכי ובמקרים קשים יותר - גם הרמות היד.

עבורנו, המצבים הללו לוחצים על הכפתורים הכי עמוקים. אנחנו שואלים את עצמנו - איפה אנחנו טועים כהורים? האם אי פעם הם יסתדרו? ומה התפקיד שלנו בכל זה?

אז חשוב לפתוח בצפירת הרגעה - ריבים בין אחים, לצד רגעים של קירבה ושיתוף פעולה, הם דבר נורמלי התפתחותית וחלק מתהליך גיבוש זהות עצמית וחברתית. אם להיות כנים, גם בתוך הזוגיות שלנו ההורים (ולמעשה בחלק נכבד מהאינטראקציות האנושיות) ישנם ויכוחים ומאבקי כוח, אפילו על דברים שנראים לנו חסרי חשיבות בדיעבד.

מאחר ואנחנו מודל לחיקוי מרכזי עבור ילדינו, אל תדרשו מהם משהו שאתם עצמכם לא מסוגלים להמנע ממנו. במקום זה, למדו אותם דרך מודלינג איכותי שלרצות להביע את עצמך ואת רצונותיך זה חיובי ונורמלי, אבל יש דרך טובה ומכבדת לנהל דיאלוגים מסוג זה, באופן בונה ומאפשר גם לצד השני.

כאשר הילדים רבים בינהם, השתדלו לא להתערב (אלא אם יש סכנה ממשית או פגיעה פיזית). אפשרו להם להתנסות ולנסות לפתור בעיות בעצמם. בשל קשר הדם וההכרח הטכני למצוא פתרון (חולקים מרחב מחייה), היכולת של אחים להגיע לסיום מוצלח של הסכסוך גבוהה יותר מאשר כזה שיתנסו בו בעולם החיצוני. הלמידה שתתרחש מתוך הריבים בבית, תאפשר לילדים הפנמה של תובנות וטכניקות לשימוש בעולם החיצוני ותעמיק את האינטליגנציה הרגשית והחברתית שלהם (מה אני מרגיש?, איך אני מתבטא?, מה הצד השני מרגיש?, באילו אופנים הבענו והקשבנו?, איפה נכשלנו?, מה צריך לעשות אחרת כדי להשיג פתרון או תוצאות טובות יותר וכו').

זיכרו שדווקא ההתערבות שלכם, עלולה להגביר את הלהבות, במיוחד אם נדמה שאתם תופסים צד (כן...במיוחד אם האינסטינקט שלכם הוא לגונן על הקטן). עיקבו אחר האירוע מרחוק למקרה שתיווך יהיה הכרחי ובצעו פעולה של הפרדת כוחות בעת הצורך, מבלי לתפוס עמדה או לשפוט את הסיטואציה. זכרו שאין לכם באמת מושג מי התחיל, מה קרה קודם, מה המשקעים שיש בין הילדים ומה באמת הסיפור מתחת לריב הכביכול סתמי. לאחר שהרוחות נרגעו, עודדו את הילדים לנהל שיח על מה שקרה, לשתף זה את זה באופן בו הם רואים את האירוע ואיך הרגישו, כאשר אתם שומרים על נייטרליות והדדיות. קדמו את השיח בינהם דרך שאילת שאלות, גישור ותמלול.

ילדים צעירים, המתקשים לתקשר את הרגשות והרצונות שלהם דרך שפה, עלולים להגיע מהר יותר ל"סכסוך גופני". תפקדו בעת הצורך כמגשר בין הצדדים באופן ענייני.

השתדלו לציין עובדות, לתרגם רגשות למילים פשוטות ועיזרו לילדים לחשוב על אפשרויות שיהיו מקובלות על שני הצדדים כפתרון לבעיה.

לעיתים בגילאים הללו הסכסוך ייפתר מעצם העובדה שהילדים מרגישים מוכלים ומובנים יותר וסביר שיפתיעו אתכם בפתרון יצירתי שבכלל לא חשבתם עליו.

זקוקים להדרכת הורים מעמיקה ומותאמת לכם? פנו אלינו

להרשמה לניוזלטר לחצו כאן.