על ציות ומשמעת עצמית

הורים רבים מוצאים את עצמם מתוסכלים ושואלים מדוע ילדיהם אינם קשובים לבקשות החוזרות שלהם, בעיקר בכל מה שקשור למילים "לא", "אסור", "אני לא מרשה".

ד"ר מריה מונטסורי זיהתה 3 שלבים בתהליך ההתפתחות של משמעת עצמית אצל ילדים, כאשר כל שלב מאופיין ביכולת ציות ברמה אחרת

השלב הראשון, הרלוונטי לגילאי 0 עד 3, מאופיין באופן כללי באי יכולת לציית ובהעדר משמעת עצמית. המשמעות היא שאין לילד את הכלים לאמוד את הערך והחשיבות של הבקשה שלכם והוא מונע מצרכיו הפנימיים וקשוב לעצמו בלבד (באופן בלתי מודע). אי לכך, ילדכם ימצא את זה כמעט בלתי אפשרי לעשות משהו שמישהו אחר ביקש ממנו אלא אם במקרה הבקשה עולה בקנה אחד עם ההנעה הפנימית שלו. ניתן לכפות על הילד רצון חיצוני אבל המשמעת והציות אינם באים מתוכו.

מה המשמעות והלמידה עבורינו כהורים?

בראש ובראשונה להיות סבלניים ולהבין שאם ילדי אינו מבצע את מה שביקשתי/הסברתי שוב ושוב, אין מדובר בהתנהגות מודעת או מכוונת של ילדי כלפיי

הגדירו לעצמכם מהם הדברים האקוטים שמולם תעשו שימוש במילה "לא". בשיטת מונטסורי, אנו מניחים גבול ברור היכן שההתנהגות של ילדי פוגעת בו ישירות, בסביבתו, בחיים שסביבו ובאחר (פגיעה פיסית או ריגשית).

שימרו את המילה "לא" למקרים אלה על מנת שמשמעות ה"לא" תשמור על כוחה, תהיה ברורה וחד משמעית. שימו לב שעל כל המבוגרים המשפיעים על הילד להיות מתואמים ולשמור על עיקביות ועל קו ברור על מנת שהילד לא יקבל מסרים כפולים או סותרים (והמהות של המילה "לא" תאבד משמעות)

וודאו שאתם מספקים בהירות ואלטרנטיבה ושימו דגש על מה כן מותר, תוך הפניית זרקור לחיובי ופחות לשלילי ("...שולחן האוכל נועד לארוחות ולא לטיפוס, מתקן הטיפוס נועד לטפס"...). זיכרו שילדכם מנסה לפתח כישורים כאלה ואחרים ועלינו לספק סביבה המותאמת לצרכיו והמתאימה לאימון מבלי שיש סכנה לבטחונו ומבלי שנאלץ לתפקד כ"שוטר".

כהורים אנו משתוקקים למנוע מילדינו כאב וסבל ורוצים לתת להם כלים מניסיוננו. יחד עם זאת עלינו לזכור שלמידה מגיעה מתוך התנסות וילדים רבים ילמדו את ההשלכות של המעשה רק לאחר שיעברו חוויה חיובית או שלילית על בשרם. כילדה, לא הסתפקתי באזהרת הוריי שהגז חם והנחתי את ידי למאית שנייה על הכירה- מיותר לציין שלאחר שנכוותי לא חזרתי על כך שוב לעולם....

המשיכו ללוות בקשה כזאת או אחרת בהסבר ברור וקצר "מדוע" , זאת על מנת ליצור קשר בין בקשה לסיבתה, בין סיבה לתוצאה, גם אם כרגע ילדכם לא יכול למצוא בהסבר ערך ממשי ("...התנור חם מאוד ואתה עלול לקבל כוויה אם תגע בו"). ההבנות יוטמעו בתוכו וישרתו אותו בהמשך, כמו גם יניחו תשתית לתקשורת ודיאלוג מכבדים בבית.

להמשך קריאה בנושא משמעת (חלק ב) לחצו כאן