מונטסורי בייבי
על מונטסורי ורוחניות
על מונטסורי ורוחניות
מה היתה התגובה האינסטנקטיבית שלכם כאשר קראתם את הכותרת של הפוסט?
חלקכם אולי סקרנים, האחרים ספקנים ובוודאי חלק לא מבוטל מבינכם, חווה מידה של התנגדות.
בדור שלנו, רוחניות הפכה למילה גסה וקשה לעיכול, המגבירה את התגובתיות שלנו, הביקורתיות והציניות. אנו קושרים פעמים רבות בין רוחניות לדתיות, רוחניות לשרלטנות, רוחניות לאי-ראציונליות, רוחניות לעממיות ובורות, רוחניות לעדריות, רוחניות לקשקשנות ריקה המכסה על עומק מדומה.
אך מהי בכלל רוחניות? - ישנן צורות התייחסות רבות למושג רוחניות וניסיונות מגוונים של אסכולות שונות ליצירת הגדרה, אך המהות נותרה חמקמקה, הדעות מרובות והוויכוח בלתי מיושב.
האם רוחניות היא תצורה של מודעות גבוהה או חיבור לאני האלוהי שבי?, עיסוק בבלתי מוחשי וויתור על החומרי?, היכולת לחיות בשלום ובאחדות עם הסובב אותי?, המסוגלות האנושית לפתיחות, הקשבה, חקר תמידי והתרגשות מהחיים?.
אחד האלמנטים הרוחניים בשיטת מונטסורי, נוגע לתפקידו של המדריך/הורה, או במילותיה של מונטסורי-
"ההכנה האמיתית שיש לעשות כאשר ניגשים לחינוך היא ההכנה של העצמי. הכשרתו של המדריך התומך בחיים, דורשת הרבה מעבר ללימוד של רעיונות ודורשת עבודה על אישיותו והכנה של רוחו" (מתוך "המוח הסופג")
אז איך עובדים על עצמנו כהורים/מדריכים?
להלן כמה טיפים-
- למד את עצמך- נסו לנהל רישום של כל הפעולות וההתנהגויות שלכם ביום אחד/שבוע אחד. שאלו את עצמכם שאלות מנחות : כיצד אני חווה את העולם, מגיב כלפיו ומה אני משדר כלפי חוץ?. מה עשיתי היום/השבוע?, כיצד אוכל להשתפר?, מה למדתי על עצמי על מנת לנהוג אחרת בעתיד?.
לדוגמא: "אני נוטה להגיב בחוסר סבלנות ובוטות כשדברים לא קורים בקצב הראוי בעיני, אני נוטה לראות את חצי הכוס הריקה, לבקר ולקטר, אני נוטה לזרוק אחריות על אחרים כשאני חווה חוסר נוחות או תסכול".
נסו לאתר ולעבוד במיוחד על הפעולות וההתנהגויות, שלהן השפעה שלילית על הילדים.
- נסו לראות את עצמכם דרך עיניים של אחרים - כיצד אני משתקף מתוך הפעולות, הרגשות והאמירות של אחרים עליי/כלפיי?. האם ישנם פידבקים חוזרים שאני מקבל מהסביבה?, האם יש מכנה משותף כלשהוא לאופן שבו ניגשים אליי ונוהגים כלפיי?.
- חולשות וחוסר שלמות - הסתכלות פנימה מחד ובחינת הפידבקים החיצוניים מאידך, יעזרו לכם לחשוף את החולשות שלכם כבני אדם. קבלו את הפגמים באהבה, כך תשארו פתוחים לשינוי, עבודה עצמית וביקורת שתביא לשיפור עצמי. אם אין בנו סלחנות לחולשות ואנו שואפים כל הזמן לשלמות, נתקשה לראות את ילדנו בעיניים הנכונות ולקבל אותם. נתקשה גם ללמד אותם לקבל את עצמם ולקבל אחרים.
- חוו את עצמכם דרך עיניו של הילד - כיצד האופן בו אני נוהג ומגיב כלפי הילד, משפיע עליו וגורם לו להרגיש?. מה האפקט שאני משאיר עליו?. זכרו שמה שאתם מרגישים באמת, מגיע לילד גם אם לא אמרתם דבר וגם אם אמרתם את ההיפך. היו מודעים לעצמכם וכנים עם עצמכם.
- שחררו את הנטייה לחוות את ילדכם כשיקוף של ההורות שלכם וכהמשכיות ישירה שלכם - ילדכם הוא אדם בפני עצמו, שבא לעשות את המסע שלו ולממש את הדרך שלו. ההצלחות או הכשלונות שלו אינם מדד ישיר למי שאתם כאנשים או כהורים. לדוגמא, העובדה שילדכם אינו גמול בזמן שחבריו כבר החלו בתהליך, לא אומרת שמשהו אצלו/אצלכם לא בסדר. העובדה שהוא מסוגל לספור או לדבר מוקדם מחבריו, לא אומרת שהוא/אתם, גאונים או הורים מוצלחים במיוחד. שחררו את הילדים שלכם מהרעות החולות של החברה שלנו- הישגיות, תחרותיות, השוואתיות, צורך תמידי בפידבקים, ציפיות מוגזמות ואגו.
- שימרו על צניעות, התאמנו בהקשבה, והמעיטו בדעות קדומות וביקורתיות, שיקשו עליכם ללמוד מילדכם ומהסביבה משהו חדש בכל יום
- הבינו מה עושה לכם טוב ולכו אחרי השאיפה לאושר ושמחה פנימית, גם אם יש בצידה מחיר לשלם - היו המודל הטוב ביותר עבור ילדכם למימוש וחיבור עצמי.
חשוב שתלמדו את השיטה אצל אנשי המקצוע המשכילים והמנוסים ביותר, אבל זכרו, הלמידה העמוקה ביותר חייבת להיות העבודה התמידית על עצמנו.
