מהי היפרדות וכיצד היא קשורה להתפתחות ה"אני" של ילדכם?

ספרציה- או היפרדות, מתייחסת למסוגלות האדם לתפוס את היותו יצור נפרד מאחרים באופן פיסי וריגשי.

היפרדות מהווה משום כך תנאי הכרחי להתפתחות תפיסת העצמי של האדם.

בתחילת דרכינו כתינוקות, לא תפסנו את עצמנו כישות נפרדת. תינוק אינו מסוגל להבדיל בין סביבתו לעצמו - ידיו ורגליו למשל נתפסים כחלק מהסביבה, בדומה לבד הטטרה או הדובי שלו. אימא, הבקבוק או השד, נתפסים ע"י התינוק כחלק בלתי נפרד מעצמו.

רק לקראת תום השנה הראשונה לחייו ובעקבות חוויות חוזרות את גופו ואת צרכיו, שלעיתים אינם מסופקים באופן מידי (רעב, קור/חום, חוסר נוחות וכו'), תתעצב תחושת היפרדות גופנית.

במקרים רבים, ילדכם כבר מסוגל להתרחק מכם פיסית מתוך בחירה בשלב זה (זחילה וטרום הליכה/הליכה).

סביב גיל שנתיים, תתווסף לתחושת ההיפרדות הגופנית גם תחושת היפרדות נפשית, המתבטאת בקיום רצון נפרד, ותבוא לביטוי במה שרבים קוראים לו "גיל שנתיים הנורא", כשלמעשה התהליך שילדכם עובר הוא לא רק טיבעי אלא אקוטי להתפתחות הדימוי העצמי שלו וגיבוש זהותו בגילאי הילדות וההתבגרות.