תפקיד המשחק בהתפתחות הילד - פרק 1

האדם נהנה ממשחק לכל אורך חייו, בין אם הוא משחק או צופה בזולתו משחק.

המשחק הוגדר עי הפילוסוף אריסטו כ"אושר בעשיית דבר שאין לו מטרה" , או כ"חופשה מן המציאות", כפי שהגדיר זאת החוקר אריקסון.

מונטסורי ראתה במשחק מטרה בפני עצמה, מאחר ומשחק מפתח את הילד בכל המישורים - הגופני, הרגשי, היצירתי, הקוגניטיבי והחברתי, בין אם במישרין או בעקיפין. היא הגדירה את המשחק כ"עבודה של הילד" בתהליך בניית העצמי שלו ומצאה כי לילדים ישנן העדפות ברורות וצרכים מוגדרים בכל הנוגע לחוויית המשחק והלמידה מתוכו. משחקים מונטסוריים מתאפיינים למשל בצבעוניות נמוכה (ולא מה שהרגילו אותנו שמצטלם טוב ברשתות החברתיות....). למה? - על מנת להשקיט את העומס על חוש הראייה ולהעמיק את טווח הריכוז של הילד.

בוודאי לא יפתיע אתכם שמחקרים מוכיחים כי משחק מרחיב את היכולות המוחיות, מעלה את רמת האינטליגנציה, משפר את השליטה הריגשית, מחזק את הקשרים של הילד עם משפחתו וקהילתו, משפר יכולות שפתיות, מעמיק כישורי יומיום ותורם לרמת השמחה שחווה הילד.

ישנם אופנים רבים למיין משחקים, כאשר אחד מהם הוא על בסיס שלבי ההתפתחות של הילד. חלוקה אופיינית מתבססת על 5 סוגי משחק -

המשחק הפונקציונלי (משחקי תירגול) המשחק הקונסטרוקטיבי (משחקי בנייה) המשחק הסוציאלי (משחק חברתי) המשחק הפיקציונאלי (משחק סימלי) המשחק השיכלי

רוצים ללמוד לעומק אילו משחקים נחשבים מונטסוריים, מדוע הם "חכמים יותר" ומדוע הם עדיפים להתפתחות איכותית של ילדכם?

הרשמו לקורס הורים פרטי ומותאם אישית בעלות מיוחדת - הפרטים כאן.

בניוזלטר הבא, נרחיב על המשחק הפונקציונלי, הגדרתו ומאפייניו.

להרשמה לניוזלטר לחצו כאן.