אין כמעט שיחה אותה ניהלנו לאורך השנים, מבלי שמישהו יעשה מיקס בין חינוך מונטסורי לאנתרופוסופי. הבלבול התחזק במיוחד בעולם הצרכני, שם נוטים להשתמש במילה מונטסורי לקידום מכירות, כאשר המוצרים הם בכלל אנתרופוסופים (כמו הקשת הצבעונית וקרש האיזון (וובל/בורדי) למשל). חשיבות ההבדלים בין הגישות עולה בעיקר כאשר אתם ניגשים לבחור מסגרת חינוכית עבור ילדכם ודרך חיים חינוכית עבור הבית שלכם.

אז סיכמנו לכם בכמה מילים השוואה על בסיס דימיון ושוני בין מונטסורי לאנתרופוסופי . לקריאה מעמיקה יותר על החינוך המונטסורי, בקרו במאמרים שלנו כאן.

חינוך אנתרופוסופי - החינוך האנתרופוסופי (או חינוך וולדורף), מושתת על כתביו ורעיונותיו של רודולף שטיינר, שהאמין כי מטרת החינוך לפתח את האדם בהתאם למהות הפנימית שאיתה הגיע לעולם. בשנת 1919 נוסד בגרמניה בית הספר הראשון על בסיס הפדגוגיה של שטיינר, כיוזמה פרטית של מנהל בית חרושת עבור ילדי הפועלים והפקידים של מפעלו. במקביל להקמה, הרצה שטיינר על גישתו, כתב ספרים והכשיר אנשי מקצוע על ברכי הפדגוגיה שלו, שתפסה תאוצה והפכה לאחת מגישות החינוך האלטרנטיביות המובילות בעולם.

אז איפה הדימיון בין מונטסורי לאנתרופוסופי?

הדמיון המרכזי בין שתי הגישות הוא בתפיסת הילד כמרכז וכמי שעומד בלב התהליך החינוכי.

שתי הגישות מתמקדות במה שחשוב לילד בנקודת הזמן הנוכחית, ובמה שעשוי לתמוך בהתפתחותו וצמיחתו בכל המישורים (גופני, נפשי, רגשי, חברתי, רוחני).

תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחוויות חושיות ולקשרים רחבים יותר עם הטבע, הקהילה והבנת העולם הסובב את הילד כאדם.

בשתי הגישות, הסביבה מותאמת צרכים, עשירה ומגוונת, כאשר אין חשיבות מוגברת לעולם תוכן אחד על פני האחר.

לרכישת ידע ותהליכי לימוד ישנה חשיבות משנית והם אמצעי להתממשותו והתפתחותו של הילד כפוטנציאל מולד.

התהליכים החינוכיים והלימודיים אופיים הוליסטי, והם מתרחשים בקונטקסט רחב יותר ובאופן מותאם להבנת שלבי התפתחות האדם על ציר הזמן.

בניגוד לתפקיד המורה כסוכן ידע בתפיסת החינוך הקלאסית, המורים בגישה המונטסורית והאנתרופוסופית מהווים מדריכים, מכווינים ותומכים בתהליכי הילד, תוך הכרות עמוקה עימו ועם צרכיו המשתנים.

שתי הגישות שמות דגש רב על הכשרתו המקצועית של המורה/המדריך ועל התהליכים האישיים שעליו לעבור במהלך עבודתו. כמו כן, בשתי הגישות מושם דגש על אופן ואופי החשיפה של הילד לתכנים ולידע על פי פרקטיקות וסטנדרטים מקצועיים מסויימים (עזרים, גישה, הנגשה וכו).

אופני הערכת הילד נעשים ללא פידבקים מוגזמים, ללא עונשים, פרסים, מבחנים וציונים.

והשוני? -

מונטסורי זיהתה 4 מישורי התפתחות בחלוקה ל 6 שנים, עם תת חלוקה ל 3 שנים, כאשר כל שלב מתאפיין בצרכים ודחפים אחרים. החינוך האנתרופוסופי נשען על חלוקה ל 3 שלבים עיקריים, שאורך כל אחד מהם כ 7 שנים, עם מאפיינים מובחנים לכל תקופה.

בזמן שמונטסורי שמה דגש מיוחד על ביסוס תפיסת האמת וחשיפה של הילד לנקודת מבט ריאליסטית על העולם, החינוך האנתרופוסופי שם דגש מיוחד על עולם הפנטזיה והדימיון, בשילוב עם נקודת מבט רוחנית מאוד שאינה מתאימה לכל משפחה.

ניתן לומר כי שיטת מונטסורי רואה בילד את המבוגר העתידי ומנצלת את סקרנותו הטבעית וגמישות מוחו לחשוף לתכנים כמו מתמטיקה ושפה, לעומתה האנתרופוסופיה רואה חשיבות רבה בשימור הילדיות ומתרחקת מ"תכנים אינטלקטואלים" עד לשלב מאוחר (מאוחר מידי, אם מסתמכים על ממצאיה המחקריים של מונטסורי).

גם ללמידה קבוצתית ישנו מקום נרחב יותר בגישה האנתרופוסופית לעומת למידה אישית, עצמאית ואוטונומית יותר בשיטת החינוך המונטסורית. יחד עם זאת, החוויה החברתית נוכחת בשתי הגישות, כאשר הילד בחינוך המונטסורי נפגש עם קבוצה רב גילאית לעומת מפגש עם בני גילו בשיטה האנתרופוסופית, נקודה עליה מתרחש דיון ענף של יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

לפני שתבחרו מסגרת אלטרנטיבית עבור ילדכם, ממליצות לכם לבקר במסגרות בשתי הגישות ולהתרשם מקרוב כדי שתוכלו להעריך טוב יותר מה מדוייק עבור ילדכם ומה עולה בקנה אחד עם תפיסות העולם שלכם.

להכרות נרחבת ומעמיקה יותר עם שיטת מונטסורי, בקרו במרחב המונטסורי שלנו בהרצליה או הצטרפו לקורס הורים בהתאמה אישית.

לפרטים, פנו אלינו כאן

למאמרים נוספים בשיטת מונטסורי, בקרו כאן

רוצים להכיר מי אנחנו? לחצו כאן