על אף ההתקרבות העצומה לעולם התודעה והנסתר, רוחניות היא עדיין מילה קשה לעיכול, המגבירה אצל רבים את התגובתיות, הביקורתיות והציניות. אנו קושרים פעמים רבות בין רוחניות לדתיות, רוחניות לשרלטנות, רוחניות לאי-ראציונליות, רוחניות לעממיות, בורות ועדריות, רוחניות לקשקשנות ריקה המכסה על עומק מדומה.

אך מהי בכלל רוחניות? - ישנן צורות התייחסות רבות וניסיונות מגוונים של אסכולות שונות ליצירת הגדרה, אך המהות נותרה חמקמקה, הדעות מרובות והוויכוח בלתי מיושב. האם רוחניות היא תצורה של מודעות גבוהה או חיבור לאני האלוהי שבי?, עיסוק בבלתי מוחשי וויתור על החומרי?, היכולת לחיות בשלום ובאחדות עם הסובב אותי?, המסוגלות האנושית לפתיחות, הקשבה, חקר תמידי והתרגשות מהחיים?.

רק מעטים יודעים כי שיטת מונטסורי היא תפיסת עולם ודרך חיים עם עוגנים רוחניים חזקים. אחד האלמנטים הרוחניים המרכזיים, נוגע לתפקידו של ההורה - המדריך, או במילותיה של מונטסורי:

"ההכנה האמיתית שיש לעשות כאשר ניגשים לחינוך היא ההכנה של העצמי. הכשרתו של המדריך דורשת הרבה מעבר ללימוד של רעיונות, היא דורשת עבודה על אישיותו והכנה של רוחו" (מתוך "המוח הסופג")

איך עובדים על תודעתנו ומודעותנו כהורה - מדריך? הנה 8 דגשים ליישום:

1. למד את עצמך- נסו לנהל רישום של כל הפעולות וההתנהגויות שלכם בשבוע אחד. שאלו את עצמכם שאלות מנחות: כיצד אני חווה את העולם ומגיב כלפיו? מה אני משדר כלפי חוץ?. כיצד אני נוטה לנהוג ולהגיב ובאילו מצבים? כיצד אוכל להשתפר? מה למדתי על עצמי על מנת לנהוג אחרת בעתיד?.

לדוגמא: "אני נוטה להגיב בחוסר סבלנות ובוטות כשדברים לא קורים בקצב הראוי בעיני, אני נוטה לראות את חצי הכוס הריקה, לבקר ולקטר, אני נוטה לזרוק אחריות על אחרים כשאני חווה חוסר נוחות או תסכול".

נסו לאתר ולעבוד במיוחד על הפעולות וההתנהגויות שלהן השפעה שלילית על התא המשפחתי שלכם.

2. נסו לראות את עצמכם דרך עיניים של אחרים - כיצד אני משתקף מתוך הפעולות, הרגשות והאמירות של אחרים עליי וכלפיי?. האם ישנם פידבקים חוזרים שאני מקבל מהסביבה?. האם יש מכנה משותף כלשהוא לאופן בו ניגשים אליי ונוהגים כלפיי?.
3. חוו את עצמכם דרך עיניו של הילד - כיצד האופן בו אני נוהג ומגיב כלפי הילד, משפיע עליו וגורם לו להרגיש?. מה האפקט שאני משאיר עליו?. כיצד אני משתקף דרכו?

זכרו שמה שאתם מרגישים באמת, מגיע לילד מתחת לפני השטח, גם אם לא אמרתם דבר וגם אם אמרתם את ההיפך. היו מודעים לעצמכם וכנים עם עצמכם.

4. חולשות וחוסר שלמות - התבוננות פנימה מחד ובחינת הפידבקים החיצוניים מאידך, יעזרו לכם לחשוף את "כפתורי הקושי" שלכם כבני אדם. קבלו את הפגמים באהבה, כך תשארו פתוחים לשינוי ולעבודה עצמית, שתביא לשיפור עצמי. אם אין בנו סלחנות לחולשותינו ואנו שואפים כל הזמן לשלמות, נתקשה לראות את ילדנו בעיניים הנכונות ולקבל אותם. נתקשה גם ללמד אותם לקבל את עצמם ולקבל אחרים.
5. שחררו את הנטייה לחוות את ילדכם כהמשכיות ישירה שלכם- ילדכם הוא אדם בפני עצמו, שבא לעשות את המסע שלו ולממש את הדרך שלו. ההצלחות או הכשלונות שלו אינם מדד ישיר למי שאתם כאנשים או כהורים. העובדה שילדכם אינו גמול בזמן שחבריו כבר החלו בתהליך, לא אומרת שמשהו אצלו/אצלכם לא בסדר. העובדה שהוא מסוגל לספור או לדבר מוקדם מחבריו, לא אומרת שהוא/אתם גאונים או הורים מוצלחים במיוחד.

שחררו את הילדים שלכם מהרעות החולות של החברה שלנו - הישגיות, תחרותיות, השוואתיות, צורך תמידי בפידבקים, ציפיות מוגזמות ואגו.

6. שימרו על צניעות, התאמנו בהקשבה והמעיטו בדעות קדומות ובביקורתיות שיקשו עליכם ללמוד מהסביבה, ובמיוחד מילדכם, משהו חדש בכל יום.
7. הבינו מה עושה לכם טוב ולכו אחרי השאיפה לאושר ושמחה פנימית, גם אם יש בצידה מחיר לשלם - היו המודל הטוב ביותר עבור ילדכם למימוש וחיבור עצמי.
8. זכרו כי הילד מאפשר לנו להתפתח. הלמידה העמוקה ביותר בהורותנו מתאפשרת דרך העבודה התמידית על עצמנו.

רוצים לקבל כלים להורות מודעת ומיטיבה, התומכת בהתפתחות ילדכם ובהתממשותו כאינדיווידואל? בואו לגלות את ילדכם ואת עצמכם בקורס ההורים הפרטי שלנו לגילי לידה עד 3 ו 2.5 עד 6.