המונח אמפתיה מקורו במילה היוונית- אמפתיאה- ומשמעותה, "לחוש לעומק".

ממחקרים של פסיכולוגים התפתחותיים, דוגמת מרטין ל הופמן, עולה כי תינוקות חשים מצוקה בתגובה למצוקתם של זרים, לפני שיש ביכולתם להכיר בנפרדותם מאנשים אחרים, לדוגמה, תינוק מגיב בבכי כאשר הוא מזהה דמעות אצל ילד אחר.

גם כאשר פעוט יבין כי המצוקה אינה שלו עצמו, הוא יחוש צורך לתת מענה כלשהוא ואפילו יחקה את מצוקת הזולת, על מנת להבין מה הוא מרגיש. במחקר נצפתה למשל תינוקת לועסת את אצבעותיה, לאחר שזיהתה תינוקת אחרת פוצעת את אצבעות ידיה שלה.

סביב גיל שנתיים וחצי, מתגבשת בילד ההבנה כי מצוקתו וכאבו של אחר אינה שייכת לו עצמו וכי הוא אף מסוגל להציע לזולת נחמה. בשלב זה, ניתן לזהות בילדים דרגות אמפתיה שונות - יהיו מי שיתעלמו/יתרחקו ויהיו מי שיציעו עזרה ונחמה בדרכים מגוונת (יציעו צעצועים, ילטפו, יביעו חוסר שקט וכו').

מה גורם לילד להשתייך לקבוצה שתבחר בהתעלמות, או לחילופין, לזאת המביעה אמפתיה ורצון לנחם ולתמוך?

מסדרת מחקרים שערכו זאהן-ואקסלר וראדקה-יארוב , התברר כי סגנון החינוך ההורי יצר את ההבדלים הללו. הורים שהפנו את תשומת ליבו של ילדם לרגשותיו שלו ולאפקט הריגשי שלו על הזולת, כמו גם, היוו מודל איכותי לחיקוי דרך התנהגות אמפטית שלהם לזולת, גידלו ילדים אמפתים ורגישים לאחר.

מעוניינים לתמוך בהתפתחות האמפתיה של ילדכם?

ריכשו את "קלפי רגשות" ו"קלפי סיפורים מהחיים" מבית מונטסוריבייבי

בואו לראות דוגמא של קלפי הרגשות ביוטיוב שלנו

לרכישת קלפי רגשות לחצו כאן

לרכישת קלפי סיפורים מהחיים לחצו כאן