העיניים נחשבות לראי של הנשמה.

בעולם המבוגרים, אנו מעריכים קשר עין כדרך לתקשורת מהותית שאינה מילולית. באופן שהינו תלוי תרבות כמובן, אנו מייחסים למי שמיישיר מבט תכונות כמו בטחון עצמי, כבוד לאחר, כנות, יכולת הקשבה ורצון אמיתי להיות מעורב ונוכח.

אבל האם עם ילדינו אנו נוהגים באופן דומה?

ההורה (והמדריך) המונטסורי רואה ביצירת קשר עין ערך מרכזי וחלק בלתי נפרד מהסביבה המותאמת עבור הילד.

אז כיצד מממשים ומיישמים?

כמו תמיד, הוו דוגמא.

כבר מגיל 3 חודשים ניתן לזהות אצל פעוטות את ההעדפה להביט בעיניי המטפל על פני כל חלק אחר בפניו. צרו עם ילדכם קשר עין מוקדם ככל האפשר, כאילו שהיה מבוגר.

על מנת לשדר לילדכם שמה שיש לו לומר או שמה שיש לכם לומר חשוב, שוחחו והקשיבו תוך שאתם מתכופפים ומיישירים מבט לתוך עיניהם. העדיפו כיפוף ברכיים וירידה לגובהו של ילדכם על פני כיפוף גבכם לפנים (מנח גוף הנחשב למאיים יותר).

כאשר אתם מזמינים את הילד לפעילות או מראים לילדכם תרגיל, חכו לתשומת הלב שלו ולקשר עין ממנו לפני שתתחילו. היישירו מבט ושדרו בעזרת גופכם שאתם נוכחים, מכבדים את האינטראקציה ומוכנים ללמידה המשותפת.

הסתכלו באמת לתוך נשמתו של ילדכם ותנו לו להביט פנימה לתוך נשמתכם. שם טמון הקשר הרגשי החזק מכולם.

לחיזוק הקשר הרגשי עם ילדכם הרשמו להדרכת הורים פרטנית וממוקדת במיוחד בשבילכם

לפרטים לחצו כאן