היום בפיסת היסטוריה, הצצה לאופן בו ראתה מונטסורי סדר יום תזונתי ותזונה תקינה אצל ילדים.

מונטסורי כתבה הדרכת הורים מפורטת בנושא זה וקיוותה להנחיל התנהלות משפחתית נכונה בשעות בהן הילד לא שוהה במסגרת החינוכית המונטסורית (שם נהנה מתזונה על פי אמות המידה של שיטתה).

בכתביה, מונטסורי מתייחסת לבורות ששרתה בקרב אמהות התקופה, בכל הנוגע לארוחות ותזונת ילדים. אמהות חשו אז שעל מנת לגדל ילדים חזקים ובריאים, נכון לאפשר להם לאכול/לנשנש לאורך כל שעות היום. כרופאה, מונטסורי יוצאת נגד ההתנהלות הזאת וממליצה על 4 ארוחות מסודרות שבינהן לא יאכל הילד דבר. מערכת העיכול העדינה של הילד זקוקה להפוגות (בדומה להמלצות של חלק מהדיאטנים בתקופתנו).

אז מה, יש תפריט?

על פי מונטסורי, ארוחת הבוקר תהיה קלה יחסית ותכלול כוס חלב (מונטסורי התנגדה לצריכת גבינות בגיל הרך), טוסט או קרקר עם חמאה או דבש.

את ארוחת הצהריים רצוי לפי מונטסורי להגיש לילד סביב השעה 12. ארוחה זו היא הכבדה ביותר ביום וכוללת תפריט עשיר - מרקים, מנת בשר (עדיף בבישול ארוך ומפורק היטב, כדי להקל על העיכול), לחם וקינוח של פודינג או פירות.

גם לארוחת ארבע יש מקום והיא תכלול לחם מרוח בדבש, שוקולד, ריבה, קרקרים מלוחים, פודינג, ביסקוויטים או פירות מבושלים - קומפוט.

על ארוחת הערב של הילד להיות קלה במיוחד, על מנת שלא להכביד על מערכת העיכול לקראת שינה. בארוחה זו הומלץ לילדי התקופה לאכול בעיקר מרקים, ביצים (אז, ביצה רכה ולא מבושלת עד תום) או דייסת אורז בחלב.

שום הומלץ אז עבור ילדים כתבלין בעל תכונות אנטיספטיות ולעומתו תבלינים דוגמת ציפורן, קינמון, אגוז מוסקט, פלפל שחור וחרדל, הוצאו לחלוטין מתפריטי הגיל הרך.

חשוב לזכור שהמדע ועולם הרפואה השתנו מאז תקופתה של מונטסורי ומסקנות מחקריות שהיו נכונות אז, הפכו בחלקן לפחות רלוונטיות עם השנים. כמו למשל, המלצתה של מונטסורי לכלול סוכר כמרכיב הכרחי בתפריט של ילדים צעירים. יחד עם זאת, גישתה לסדר יום תזונתי מובנה ותובנותיה בכל הנוגע לצרכי ילדים גם בהקשר התזונתי, רלוונטים מאוד לזמננו ויש להתעכב עליהם כאשר בוחרים גן לילד או בונים עבורו סדר יום בבית.

מעוניינים בייעוץ לבניית סדר יום איכותי לצרכים של ילדיכם בבית או בגן? פנו אלינו כאן

למידע נוסף על אכילה בשיטת מונטסורי לחצו כאן

למתכון להכנת מצות של ארז קומורובסקי לחצו כאן